רוזה רובוטה

נולדה בעיר צ'יחנוב בפולין בשנת 1921. הייתה חברת ה"שומר הצעיר". בשנת 1942 הובאה עם בני עירה היהודים לאושוויץ ומשם הועברה למחנה הנשים בבירקנאו, שם הועבדה במחסן הבגדים. קבוצת המחתרת היהודית שהוקמה ב-1943 באושוויץ A התקשרה איתה, ודרכה הפעילה את השפעתה במחנה הנשים. בסיועה המחתרתי הוחל ב-1944 בהעברת חומר נפץ מבית-החרושת לתחמושת 'אוניון' שבשטח המחנה, לידי המחתרת באושוויץ A ולאנשי הזונדרקומנדו במשרפות בירקנאו. היא שיכנעה 3 אסירות יהודיות - רגינה ספירשטיין,אלה גרטנר ואסתר וייסבלום, להעביר על גופן, כמויות זעירות של חומר נפץ מבית החרושת שבו הועבדו, בתום כל יום עבודה. את החומר מסרו לה שהעבירה לאיש הזונדרקומנדו ששמו רובל.

לאחר מרד הזונדרקומנדו באוקטובר 1944, בעקבות חקירה, נאסרה עם חברותיה על ידי הגסטאפו. היא הייתה היחידה שידעה את שמות חברי המחתרת אך למרות כל העינויים הקשים שעברה באושוויץ, על ידי המחלקה הפוליטית, לא הסגירה איש. זמן קצר לפני הוצאתה להורג, הצליח חבר המחתרת, נח זבלוביץ', לבקרה. בשארית כוחותיה רשמה פתק לחבריה במחתרת. שם כתבה שלחוקריה אמרה, כי היא זו שיזמה ומסרה את חומר הנפץ למחתרת וכי אין היא מצטערת על המעשה. כתבה שקשה לה להיפרד מהחיים ובקשה דבר אחד: נקמה ! על הפתק חתמה:"חזק ואמץ".

ב-6 בינואר 1945 זמן קצר לפני פינוי המחנה ניתלתה עם חברותיה מול מסדר נוכחות של האסירים. לפני שנכרך החבל על צווארה הספיקה לזעוק בכל רם :"אחיות, נקמה!".