דניאל מנדל אגרון

נולד כבנם הבכור של גרשון הארי אגרון (אגרונסקי) (1893-1959) ואתל אגרון לבית ליפשיץ (1895-1973), ב-1922 בניו יורק.  אביו היה עורך ה"ג'רוזלם פוסט" ופוליטיקאי שכיהן כראש עיריית ירושלים (1955-1959). הוריו נישאו באפריל 1921 בארצות הברית. המשפחה עברה לאחר מכן לירושלים. למד בתיכון בית הכרם, אך גורש מבית הספר בגלל התנהגות לא מתאימה, ונשלח לחיפה, שם למד בבית ספר מקצועי והתגורר עם הוריו של עזר ויצמן.

ממתנדבי הישוב לצבא הבריטי, התגייס ב- 14/8/41 מספר אישי 16460/Pal שירת בבאפס. בהמשך, הצטרף עם יחידתו לבריגדה היהודית.

במלחמת העצמאות עסק בהברחת נשק עבור צבא ההגנה לישראל. הוא שלט בבית הספר לטיסה הסודי בנמל התעופה אורדה ליד רומא, טייסיו באיטליה, כמו גם ארגוני תעופה וחלל אחרים. רומא שימשה כר מעבר למתנדבים שנלחמו למען ישראל. האחראי על הטייסים המתנדבים של  Machal, הוא שלח אותם לרחבי אירופה והעולם, כדי ללמוד להטיס כל מטוס שהקבוצה יכולה לרכוש, כולל מטוסים גרמניים לשעבר במלחמת העולם השנייה. הוא התגורר במלונות שונים, ולבסוף התיישב במלון אקסלסיור ברומא מכיוון שזה יאפשר לו להחזיק כלב; הוא הפך את החדר שלו למטה תקשורת. מאוחר יותר במלחמה, דני אגרון גייס את הטייסים הדרום אפריקאים ג'ק ויינרונק להוביל את בית הספר לטייס ואת דני רוזין להיות מדריך. למרות שהוא אהב מטוסים, הוא לא יכול היה להטיס את עצמו, בגלל בעית ראייה לקויה. במבצע סיני,1956 הוא עלה על מוקש ואיבד רגל. בשנות ה-60 הוא הקים וניהל את מרום שירותי תעופה. הוא הקים יחד עם שמעון פרס את תעשית החלל הישראלית. בשנות ה-70 עבד כמנהל העסקים של הג'רוזלם פוסט. הוא התחתן עם חסיה לוי אגרון (1923-2001), רקדנית, כוריאוגרפית ומחנכת ישראלית. בשנת 1957 נולד להם בן עמוס אגרון.