ציונה תג'ר

נולדה כבתם הבכורה של סולטנה (בתו של שמואל בכ"ר ישע) ושמואל תג'ר, ב-17/08/1900, ביפו.  הוריה עלו בילדותם מבולגריה, ולימים היו ממייסדי שכונת "אחוזת בית", שהפכה לעיר תל אביב. בילדותה למדה בבית הספר לבנות בנווה צדק. לאחר מכן למדה בבית הספר אליאנס ובסמינר לוינסקי למורים. למדה אמנות בבצלאל והמשיכה את לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ. בשנת 1934 נולד לשניים בנם אברהם ( לימים - חבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז).

בתקופת מלחמת העולם השנייה, בהיותה בת 42 ואם לילד, התנדבה לצבא הבריטי מספר אישי 204175 ושרתה בפלוגה 505 במסגרת חיל העזר לנשים (ATS). את חוויותיה העלתה ברישומיה (ראו "תמונות").

בשנת 1944 השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "הבימה" את רשמיה מתקופת שירותה. ב-1948 ייצגה את ישראל בביאנלה בוונציה. הקימה, יחד עם קבוצת ציירים את "קריית האמנים" בצפת, בשנת 1952. בשנת 1977 זכתה לתואר "יקיר תל אביב".

נפטרה בא' בתמוז תשמ"ח, 16/06/1988, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.