ב- 11 במרס החליף את הגדוד השני בקו הקדמי. הפעילות הייתה אופיינית לשגרת קו: סיורים, מארבים והיתקלויות בשטח ההפקר שבין הקווים, טפטופי אש מרגמות ולעתים הפגזות ארטילריה. ב- 19 במרס השתלטו שני סיורים של הגדוד השלישי, האחד בפיקוד הקצין היהודי- בריטי טוני ון-גלדר (שנהרג כעבור שבועות אחדים) והשני בפיקוד הקצין משה ריננהולד (רינות), על שלוש עמדות שתפסו הגרמנים בשטח ההפקר, ושבו לראשונה - 12 חיילים גרמנים, שאחד מהם, נהרג מאש אויב, במהלך התנועה אל עמדות הגדוד. למחרת, ה- 20 במרס 1945, נטל הגדוד השלישי חלק מרכזי ביום קרב יזום, שבו שיפרו החי"ל ובריגדה הודית שהחזיקה בקטע חזית סמוך, את עמדותיהן, בסיוע מטוסים, טנקים וארטילריה. היתה זו הפעולה הצבאית המורכבת ביותר שביצעה הבריגדה עד אז. משימת הגדוד השלישי היתה להתקדם עד לכפר קטן בשטח ההפקר בשם לה ג'ורג'טה, לטהר אותו מאויב ולהקים מוצב לידו, במקום בו נשבו הגרמנים ביום הקודם.

כיבוש לה ג'ורג'טה הוטל על פלוגתו של יוחנן פלץ, וההכנות החלו לילות אחדים קודם לכן, כאשר סיורי הפלוגה פינו את נתיב ההתקדמות המתוכנן ממוקשים. ביום הקרב התקדמה הפלוגה בליווי הטנקים ובחיפוי אווירי וארטילרי, הסתערה על המוצב הגרמני שבכפר וכבשה אותו. הפלוגה התחפרה במוצב הכבוש ובלילה ספגה הפגזה והדפה התקפת נגד גרמנית.

ב- 24 במרס סיימה החי"ל את חלקה בהחזקת הקו 21 בגזרת אלפונסינה ועברה תחת פיקוד הקורפוס ה- 10 בגזרת הנהר סניו, לגזרה בעלת אופי הררי ומבותר, מול אויב של דיביזית הצנחנים הגרמנית ה- 4. ב- 11 באפריל 1945 כונס הגדוד השלישי מעמדותיו והתארגן במהירות לקראת התקפה אל מעבר לנהר. בשעות הצהריים החלה הפלוגה הראשונה שלו לחצות את הסניו, בעוברה דרך ראש הגשר שכבש הגדוד השני. משימתו של הגדוד השלישי הייתה לכבוש את הכפר מונטה-גביו במעלה הרכס שמצפון לסניו. הצנחנים הגרמנים אמנם נסוגו, אולם ההתקדמות במעלה ההר לנוכח ההתנגדות הנחושה שגילה המשמר העורפי הגרמני היתה איטית ונתקלה בקשיים. הגדוד נעצר עם חשיכה והתחפר בכפר קטן אוסאנו לאחר שחיסל במשך היום כמה קיני התנגדות. סיורים שנשלחו באותו לילה איתרו חוליות גרמניות בכמה בתים והשמידו אותם. אבדות הגדוד באותו יום היו שלושה חיילים וכעשרים פצועים. למחרת, ה- 12 באפריל, התחדשה התקדמות הגדוד תוך הסתייעות בארטילריה, במשחיתי טנקים של סוללה בריטית, ובפלסים שפינו את ציר ההתקדמות ממוקשים. עד לשעות הצהריים השתלט הגדוד על כל רכס מונטה-גביו. הגדוד המשיך להתקדם בעקבות הגרמנים הנסוגים, ובשעות אחר הצהריים השתלט על כפר בשם מונטה קואזולה שני קילומטר צפונה יותר. סיור שנשלח מתוך הפלוגה המובילה יצר מגע עם יחידות הדיביזיה הפולנית שהתקדמה באגפה הימני של החי"ל לעבר קסטלבולונזה, אימולה ובולוניה. הכוחות הגרמנים הנסוגים הצליחו לנתק מגע, וב- 14 באפריל רוכז הגדוד ביחד עם הגדוד השני והוחזר לאחור למנוחה, אל מדרום לסניו באזור בריזיגלה.