גן התקומה

גן התקומה  -  גן לצמחי ארץ-ישראל

לו רק מתבקש, כי במוזיאון החושף את ליבם היהודי החם של הלוחמים, יצמח לו גן המיצג את ערגתם אל נופי המבטחים של ארצנו. גן המסמל את תחילת גאולת עם ישראל בארצו.
זהו יסודו של הגן שלפניכם – גן המבוסס על צמחי ארץ-ישראל בלבד. גן בו התחושות, המראות, הריחות והצבעים, חודרים אל הלב ואומרים – ברוכים השבים הביתה.

בעוד שהטבע בחורף ובאביב נראה חי ורווי בצבע, הקיץ הארוך והיבש צובע את הנוף בחד-גוניות מעט...  משעממת?

אך אל נא תטעו - הרהיבו עוז ושמטו לרגע את שלט-המזגן מידכם - צאו החוצה, עמדו והתבוננו.

בשקט.

לאמיצים שבינכם, נכונה חוויה מרתקת לעיניים וללב - צבעי האביב הזוהרים, שלא עמדו בנטל החום והיובש, הפכו לדהויים ופסטליים. שילובי צבעים נפלאים ממלאים כעת את התמונה –

חומים וזהובים, אפורים וכסופים. ושלל גוונים עדינים של ירוק.

זוהי שעתם של אניני הראות.

אותם, שהאביב אינו מסנוור. אינו משכר.

אותם, שנהנים מן הדקויות העדינות החבויות בבריאה.

שעתה היפה של ארצנו היא הקיץ.

וכאן עומדת מטרתו העיקרית של הגן - לימוד והבנת מראות הקיץ של ארצנו.

מרבדי הדגניים הצובעים את ארצנו בזהב מבית ומחוץ, מן המלקוש ועד ליורה.

הניגודיות המהפנטת שנוצרת, בין צומח ליבש, בין חי למת, בין כל צבע לזהב שעוטף אותו.

זו מטרתו העקרית של הגן - לתת במה ולהאיר את יופיים של הצמחים בעת יובשם. המראה הפיסולי של הצמח היבש, תרמילי הזרעים המיוחדים והגוון הזהוב הזוהר.

מטרתו הנוספת של הגן, היא כמובן להכיר לציבור צמחי בר רבים, אותם ראוי לאמץ אל הגינון הפרטי והציבורי. אלו צמחים חסונים וחסכנים במים המכירים היטב את הארץ ומותאמים לאקלים החם.

עיצוב הגן מבוסס על מדרג צבעים הנע בין כחול לאדום, על שלל גוני הסגול שבינהם. ככל שנתקרב לצד הכחול, הסגול נוטה להיות קר ואילו בצד האדום, הסגול יהיה חם. צבעים נוספים המשוטטים בגן הם אפור, זהוב, לבן וצהוב, אשר אופיים הנייטרלי משתלב היטב בתבנית הצבע ומדגיש את הכחולים והסגולים.

הגן מחולק לשני חלקים - צדו המערבי בנוי משלושה "חדרים" התחומים קירות העשויים משיחי מלוח. כל חדר מייצג צבע פריחה שונה - בחדר הראשון פרחים בסגול כהה וחם, בחדר השני פרחים בסגול בהיר וקר ובחדר השלישי פרחים כחולים. הצד המזרחי של הגן, נשתל לפי מתכונת צבעים זהה, אולם אין בו קירות שיפרידו בין הצבעים, וכך עם השנים הם מתערבבים להם בהרמוניה ובשמחה.

את ריחות השלוה, העולים משדות עמק אילון הנפרש לפנינו, ניתן להריח ממרחקים. חיטים ושעורים, שיבולים ומלענים. אלף צבע ודגן, מתנועעים עם כל רוח קלילה וממלאים את האויר בחלקיקי זהב.

אמנם, יש צמחי בר רבים שנקלטו יפה בגינון בארץ, אך אלו טיפות בים. וגם כשהם מופיעים פתאום בגן ציבורי או בגינה הפרטית, מוקפים צמחים מארצות נכר, תמיד ישנה תחושה מעט זרה. משהו חסר בתמונה. לראות בגינון את צמחי הבר, ללא פספרטו הדגנים הזהובים שעוטפים אותם בטבע, יוצר קור וניכור. יש לעיתים הרגשה של כפיית צמחי הבר בגינה התרבותית (ואולי רק כדי להתהדר באיזו אמירה אקולוגית / רוחנית שכזו). כדי לקבל מראה טבע ארץ-ישראלי, יש להתייחס לכלל המרכיבים שבתמונה. ובתמונה, יש תמיד דגניים. גינה א"י אינה יכולה לחיות בלעדיהם.

ואמנם, זהו צבע פניה של ארצנו,

שבעת שתיבש מסכתה הירוקה, יאירו פניה אלינו.

ואור יקרות יעטוף כל דגן - בטבע וגם בגנינו.

הביטו בזוהר עולה באוויר ונישא ברכות אל עינינו.

בעבורי, בתמונות הקיץ, המוצגות בגלריה שלפניכם, חבוי ליבו של הסיפור כולו.

העת הזו, היא היא תור הזהב של הטבע בארץ-ישראל.

טיול נפלא לכם.

עיצוב ובנית הגן ע"י רועי קן-תור
"שמורת העין"