דוד (דודל) אברמוביץנולד ב: ביטן,פוליןשרות בצבא: ברית המועצות, פוליןחיל רגליםיחידה: גדוד 67 דיביזיה 20תפקיד: לוחם, פרטיזןפרטיזנים: ברית המועצותנפטר ב ישראלב: 01/01/1976
נולד בשנת 1900 בעיירה ביטן, על-יד סלונים, למשפחה ציונית מסורתית. למד בחדר ואחר-כך בבית-ספר חילוני. היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית בעיירה, ובין המארגנים של "ברית-החייל".
עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה גויס לצבא הפולני והשתתף בקרב נגד הגרמנים. חזר הביתה בימי הכיבוש הסובייטי. הוא עם עוד כמה אנשי התנועה הציונית אירגנו מחתרת ציונית רוויזיוניסטית בעיירה ובסביבה.
אחרי האקציה השנייה, ביום שבת ה-14 באוגוסט 1942, החליטה קבוצת בחורים לצאת ליערות הסביבה, ולהתארגן ביחידה פרטיזנית ולהצטרף ליחידה רוסית, שפעלה במקום. אחרי ימים ספורים הצטרפה כל הקבוצה ליחידה הפרטיזנית עייש "פונומארנקו". ביערות וולציי-נורי החל את פעילותו כפרטיזן. מבחינה טופוגרפית היה המקום טוב. שם נפגש עם קבוצת שבויי מלחמה, שגם הם התארגנו כפרטיזנים. בראש קבוצה זו עמד קצין רוסי בשם ארקדי, אשר הצליח לברוח עם קבוצתו ממחנה-שבויים בביאלה-פודלאסקה, בו מצאו מותם כ-8,000 שבויי מלחמה. ליחידה הזאת הצטרפו במשך הזמן גם יהודים, אשר הצליחו לברוח מהגיטאות בזמן הטבח. היחסים החברותיים בין הפרטיזנים הסובייטים והיהודים היו בתחילה תקינים למדי. אבל אחרי זמן הוחלט להתארגן בקבוצה נפרדת ("קבוצת היהודים"). הוא קיבל החלטה זו לא בלב שלם, אך קיבל עליו את הדין ופיקד על הקבוצה בתנאים הקשים. הם פעלו בשטחים שונים: חבלה, שריפת בתים של האיכרים, שפעלו נגדם ועוד. מעט לפני השיחרור, הצטרף אליהם גם המחנה המשפחתי של יהודים מהסביבה.
אחרי שחרורו מן הפרטיזנים גויס לצבא האדום, לדיוויזיה 20, גדוד 67. השתתף בקרבות קשים על אדמת פולין באיזור פומרן. נפצע קשה ואיבד את ידו. מהחזית נשלח לבית-חולים בפולין בעיר פוזנן.
הוא נשאר נכה מלחמה. היה בין הראשונים, שהגיעו לארץ אחרי השואה. היה חבר אירגון נכי המלחמה בנאצים. נפטר בישראל בשנת 1976.
מקור: הספר "אלף לוחמי בית"ר" מאת המחבר אפרים ויכסלפיש