רשת הריגול מקס ומוריץ

בינואר 1939 נחתם בברלין הסכם סודי לשיתוף פעולה בין המודיעין הצבאי הגרמני ה"אבווהר", לבין המודיעין היפני. על פי ההסכם, היפנים, שהפעילו באותה עת רשת איסוף מודיעין בפינלנד, ליטא, לטביה ופולין, כנגד ברית המועצות, יבצעו עבור הגרמנים פעילות כזו גם באוקראינה. 
היפנים התבססו על הצלחתם  לגייס לשורותיהם, עוד קודם, קבוצה של רוסים לבנים (אנטי-קומוניסטים) שפעלה נגד הבולשביקים ברחבי אירופה. בראש הקבוצה עמד גנרל ממוצא אוקראיני. עד אז עבדה הקבוצה הזו עם שירותי הביון הבריטיים, שגם הם רצו מידע על הנעשה בתוככי ברית המועצות.
על ההסכם חתמו אדמירל וילהלם קנאריס, מפקד ה"אבווהר", והנספח הצבאי היפני, לוטננט-גנרל הירושי אושימה.  על פי ההסכם, הגרמנים מימנו את הפעילות והיפנים הפעילו את הרשת.
שם הקוד שנתנו הגרמנים לרשת היה "מקס ומוריץ". מוקד הרשת נקבע בסופיה בולגריה, כיוון שהתגוררו בה הרבה מהגרים מאוקראינה, שנמלטו מהשלטון הקומוניסטי.
ההצעה של היפנים לגרמנים הייתה להכין תשתית באוקראינה, לשיתוף פעולה עם הגרמנים נגד הקומוניסטים, על פי המודל שנחל הצלחה לדבריהם במנצ'וריה, אותה כבשו היפנים מידי סין ובראשה הציבו ממשלת בובות.
מה שהחל כפעילות חתרנית, משנית בחשיבותה, התפתח והיה לאחת מרשתות הריגול הגדולות והחשובות ביותר שהיו לגרמנים במהלך המלחמה, או כך לפחות הם האמינו, שכן למעשה, נשלטה רשת "מקס ומוריץ" מיומה הראשון על ידי הסובייטים, שהפעילו חפרפרת יפנית, יהודי פציפיסט ואוקראינים נאמנים להם. בשיאה מנתה הרשת 76 איש. 
כיוון שהרשת הפכה למקור מידע חיוני לגרמנים, היא עוררה עניין רב גם אצל הבריטים, שעקבו אחריה כל העת. במהלך המלחמה, הבינו הבריטים, כי הרשת נשלטת למעשה על ידי הסובייטים. הם כמובן שמרו את הדבר בסוד, ולא הפריעו לבני הברית הסובייטים, לשטות ולהטעות את הגרמנים.
פעילות "מקס ומוריץ" נבנתה בתהליך ארוך, מורכב ומתוחכם של הונאה צרופה. במהלך המלחמה העבירה הרשת לגרמנים כ-15 אלף דיווחים, מתוככי הצבא האדום, אלא שמעולם, בכל אותן שנים, לא הצליחו הגרמנים להבדיל בשום דרך, בין דיווחי אמת לדיווחי שקר. הרשת הצליחה לפעול לאורך כל שנות המלחמה, ובסך הכול, פעלה קרוב לשבע שנים.
ריכארד יוסף קאודר, יהודי אוסטרי, הוא שהפעיל את מוקד הרשת מסופיה ובודפשט והצליח, בתוך כך, להציל 12 יהודים מציפורני הגסטאפו.
פעילות רשת "מקס ומוריץ" הובילה במישרין למהפך במהלכי המלחמה בחזית המזרחית, ולניצחון בעלות הברית על גרמניה.

בראש רשת הריגול הגרמנית, שפעלה במהלך מלחמת העולם השנייה, הן כנגד הסובייטים והן כנגד הבריטים במזרח התיכון, עמד ריכארד קאודר, יהודי אוסטרי.
בפגישה שערכה "העמותה להקמת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה", ביום 31.10.2010  השתתפו פרופ' שלמה אהרונסון, אברהם זיו טל, ד"ר מוטי כפיר, בני מיכלסון, לב ניב, מישה שאולי, איתי בחור, צביקה קן-תור ואיריס דוידסון.
בפתיחת המפגש, הציג מר אברהם זיו טל - מחבר הספר "המסקרובסקה של מקס ומוריץ" את הנושא, כולל את תוצאות מחקריו, לאחר הוצאת הספר.
בעקבותיו, דנו המשתתפים בשאלה – מי האיש? האם מכר הוא את נשמתו לשטן הגרמני ? או  שמא היה סוכן כפול סובייטי, חלק ממערך ההונאה שתעתע בגרמנים? ואם כן, מדוע בחרו הסובייטים דווקא בסוכן יהודי? אשר בהשוואה לסוכן רגיל, נמצא בסכנה כפולה של גילוי על ידי הנאצים.
אברהם זיו טל הציג את ריכארד קאודר, ופעילותו כסוכן חשאי, בשירותו של אדמיראל קאנאריס מפקד אגף המודיעין (ה"אבואר") של הצבא הגרמני (ה"וורמאכט"), ובמקביל, את תפיסתו, כי היה סוכן כפול של הסובייטים, ובפעילותו עבור הנאצים, העביר להם מידע כוזב. הוא היה חלק מ"המסקרובסקה", מדיניות ההונאה הסובייטית שמטרתה הייתה להטעות ולבלבל את האויב באופן מוחלט, לגבי כל הנוגע לנוכחותם של כוחות צבא, פריסתם ומקומם, ובכך, להשיג את ההפתעה הדרושה לכוחות המבצעים הסובייטיים וליכולתם להשיג את יעדיהם וסייעה לשנות את פני המלחמה.
ריכרד יוסף קאודר נולד בוינה בשנת 1900 היה נשוי בשנות העשרים לצעירה יהודיה אוסטרית מבוגרת ממנו וכי הם התגרשו כעבור שלוש בשנים. עבד כעיתונאי ספורט בברלין ולאחר כיבוש אוסטריה  בידי הנאצים בשנת 1938, נמלט לבודפשט. בשנת 1940 הוא נפגש עם קולונל משירות המודיעין "האבוהר" שהציע לו לעבוד עבור "האבוהר" ולרגל אצל הרוסים והבריטים. בתמורה הובטח לו שאנשי הגסטאפו לא יתנכלו לאימו האהובה שנשארה בוינה כבת ערובה בידי "האבוהר".
"האבוהר" צייד אותו בזהות חדשה בשם פריץ קלט ושלח אותו לבולגריה לאסוף מידע על שדות התעופה וחיל האוויר הבולגרי. הוא מילא את משימתו בהצלחה גדולה וחזר מבולגריה לאחר שהקים שם רשת ריגול שלמה. זה שכנע את הנאצים שהאיש אכן מסוגל למלא בהצלחה משימות ריגול מסובכות והם הטילו עליו משימה לאסוף מידע על הנעשה ברוסיה ובמזרח התיכון במסגרת שתי רשתות ריגול נפרדות שהוא יעמוד בראשן. כל מה שאסף על רוסיה, קבל את השם הקוד "מקס" וכל המידע על תנועות של הצבא הבריטי במזרח התיכון קבל את שם הקוד "מוריץ".
קלאט- קאודר עבר הכשרה קצרה בנושאי מודיעין צבאי והפעלת רדיו מוצפן. היה עליו לאסוף מידע בעל חשיבות צבאית מתוככי רוסיה, אוקראינה והמזרח התיכון לרכזו ולשדרו ממשרד בסופיה בבולגריה אל מטה האבוהר בוינה. הרשת החלה לפעול בקיץ 1940 והעבירה כמות עצומה של מידע.
רקעו היהודי הטריד את הנאצים. הוא פוקח ע"י קצין מודיעין של חיל האוויר הגרמני - אוטו ואגנר, המכונה "דאליוס". חששם, שמא הוא מבצע כנגדם פעולות הונאה מתוחכמות ופועל במשחק כפול. למרות מאמצים רבים ולמרות בדיקות אמינות קבועות, הגרמנים מעולם לא הצליחו להוכיח שהמידע שהוא מקבל הוא איזה סוג של הונאה. תדמיתו הייתה התגלמות הסטריאוטיפ היהודי בעיניהם של יהודי: מושחת וחסר מעצורים, רודף בצע, קפיטליסט, בורגני מנוול שמכר את נשמתו לכל המרבה במחיר הבוגד ללא נקיפות מצפון בבני עמו.
הגרמנים היו זקוקים למידע טוב על עומק רוסיה והמידע שאותו הביא התגלה כמידע טוב. ערכו בעיניהם הלך וגדל כל הזמן. רשת "מקס" שלו הזינה את הגרמנים בדיסאינפורמציה שמטרתה הייתה להראות לגרמנים שהרוסים סובלים ממחסור גודל והולך בכוח אדם. כל הבדיקות הגרמניות באזורי קרב שונים כמו ליד מוסקבה הראו שהדיווחים שלו אמינים ומעבירים דיווחי אמת. ביולי 1942 הרשת העבירה מידע רב ערך על מתקפה סובייטית הצפויה באזור ריז'ב. הגרמנים שנערכו מראש הודות למידע של מקס הכו בצבא האדום והרוסים איבדו כ-193 אלף איש בקרב. ניצחון זה ביסס את "מקס" כמקור אמין מעבר לכל ספק. "מקס" הציפה לתודעת הגרמנים את חשיבותה הסמלית של  סטאלינגראד.
למרות התוכנית הצבאית המקורית של הגרמנים להתקדם במהירות אל הקוקאז ומקורות הנפט שבו, שינה היטלר את התוכניות. השידורים של רשת "מקס" גרמו לגרמנים להאמין שכיבוש אותה עיר תכריע סופית את הרוסים. פעילותה הייתה מרכיב חשוב בפיתוי הגרמנים לעצור את תוכניתם ולהסתבך בסטלינגרד.
במקביל הופעלה רשת "מקס דרום" שבראשה עמד דמיאנוב שהציג את עצמו כפרו גרמני אך למעשה  היה סוכן סובייטי. גם היא העבירה מידע סובייטי לגרמנים, ודיווחיה תמכו באמינות דיווחי "מקס".
לאחר המלחמה, הודו הרוסים בהונאה של דמיאנוב , אך התכחשו לקאודר. נושא המחייב בדיקה נוספת. במקביל, גם רשת "מוריץ" העבירה מידע חשוב מהמזרח התיכון, על הפעילות הבריטית. הבריטים, למרות חיפושים אובססיביים, לא הצליחו לגלות מהו מקור המידע. נראה כי המקורות היו סוכנים סובייטיים (כמו קים  פילבי) שנשתלו בלב שירותי המודיעין באנגליה.
קאודר ניהל לבדו שתי רשתות ריגול בשתי חזיתות שונות וכל זאת ממשרד בסופיה.
ככל שהתחזקו הניצחונות הסובייטיים כנגד הגרמניים וגרמנייה החלה לסגת, גברו החשדות הנאציים כנגד קאודר. ואגנר, הקצין המפקח עליו, חשד בו והצר את צעדיו. הוא לא האמין שאדם אחד מפעיל שתי רשתות ריגול בהיקפים כה גדולים. הוא היה משוכנע כי קאודר הינו סוכן כפול. מפקדו - קנאריס, לא התרשם כך, אך שלח קצין שיחקור את הפרשה. אותו קצין, הגיע למסקנה שהרשת היא תרמית רוסית או בריטית והעביר המלצתו לקאנאריס. למרות ההמלצה, קבע קנאריס, כי נוכח המידע הטוב המגיע ממנו, אין להפריע לקאודר ואין להרוס את הרשת.  יותר מכך, בשנת 1943, הגרמנים, במחווה לקאודר איפשרו לאימו לעבור לבודפסט לגור עימו.
וולטר שלנברג, ראש שירות הביון האס דה, יריבו של קנאריס, גם הוא בדק את אמינותו של קאודר. הוא שוכנע באמינותו והיה מרוצה מפעילותו, ומסקנתו הייתה כי כל מה שהיהודי רצה, היה רק להרוויח כסף ולהישאר בחיים.
הגנרל גודריאן, ממפקדי השריון הבולטים של הוורמאכט, בדק את תיק קאודר לפרטיו והודיע לאחר שלמד את כל הפרטים כי הגיע למסקנה שאין לסגור את הרשת שלו.
הבריטים הגיעו למסקנה שהרשת של "מקס ומוריץ" היא כולה הונאה רוסית מאחר שמסרו עליה ועל פעילים בתוכה לרוסים ואלה לא עשו דבר כדי לעצור את אותם פעילים.
למרות שקאודר ידע שחושדים בו כל הזמן, למרות שיכול היה לברוח על נפשו כשהחזית הגרמנית התמוטטה, במיוחד לאחר שאימו נפטרה ושוב לא היה צריך לדאוג לה, הוא לא ברח עד סוף המלחמה. האם במצוות הרוסים שעדיין היו זקוקים לו?  רק בפברואר 1945 כשהמלחמה התקרבה לסיומה וגרמניה נכבשה ושוב לא היה צורך בהונאה הפסיקו הרשתות "מקס ומוריץ" לשדר.
לאחר סיום  המלחמה  הוא חזר לאוסטריה שם נלכד בידי האמריקנים. בחקירתו מסר פרטים שונים על חייו ועל פעילותו. אבל האמריקנים התקשו להחליט האם אכן מדובר בסוכן כפול שעבד כל הזמן בשירות הסובייטים או שהיה סוכן משולש שמכר ידיעות לכל מי ששילם. בחקירה שלו חזר על המנטרה הקבועה, "אני בסך הכל רציתי להישאר בחיים. הם נתנו לי את המידע תמורת כסף". לבסוף שוחרר.
הרוסים עד היום מסרבים להודות בכל קשר שלהם איתו.
בדצמבר 1947 הוא הופיע בצ'כיה שם תיאם ביחד עם הקצין הבריטי רוברט מקסוול מפגשים בין אהוד אבריאל וטדי קולק מארץ ישראל ובין בכירי הקומוניסטים הצ'כים בשירותי הביון של צ'כוסלובקיה שאותם הכיר היטב. בעזרתו נרקמה עסקת הנשק הצ'כית, שאפשרה לכל לוחם יהודי רובה אישי ולמדינת ישראל הצעירה לנצח במלחמה.

אברהם זיו טל מחבר הספר :
עליתי על הסיפור של היהודי שהפעיל רשת ריגול עבור הנאצים בבלקן, בבולגריה. נדהמתי, החלטתי שאני חייב לדעת הכל על היהודי הזה ולהבין מדוע עשה את מה שעשה. ולאט לאט בהדרגה הבנתי שהוא לא שיתף פעולה עם הנאצים, ההפך, הוא תרם תרומה מכרעת לחיסולם. אני חוקר את העניין לעומק. גיליתי בתיקי השירותים החשאיים בבריטניה חומר על קאודר וברשותי 11,000 מסמכים. בפעילותו העסיק 12 יהודים, שהוא הציל אותם.
פרופסור שלמה אהרונסון:
מחבר הספר  "היטלר בעלות הברית והיהודים" . על פי מה שמצאתי בארכיונים כמו הארכיון הלאומי האמריקני ששם יש גם מסמכים של הבריטים על הפרשה. יש שם עדות של וולטר שלנברג שהיה למעשה הבוס שלו ושנחקר אחרי המלחמה בידי האמריקנים ודיבר על קאודר, וכן יש שם גם מברקים של קאודר שהוא כתב בתור סוכן והבריטים פענחו ועברתי עליהם. הרושם שלי מקאודר הוא שזה היה יהודי שהשתוקק מאוד להיות ארי ולהפוך לאחד מהנאצים ופעל ברוח זאת, כלומר בוגד ומשתף פעולה עם הנאצים. הוא היה משתף פעולה עם הנאצים.
אברהם זיו טל:
קאודר לא היה בוגד. נהפוך הוא, האיש היה גיבור.  אני חושב שהוא נשאר במערב אירופה והפך לסוכן קומוניסטי. אבל הרוסים מתעלמים לחלוטין מקיומו ומסרבים בכל תוקף למסור עליו מידע כששואלים אותם עליו, וגם מסרבים להודות בכל קשר שלהם עימו, ואין לי מושג מדוע.
הנאצים ראו ברשת של קאודר רשת של "יהודים פשיסטיים" שמוכנים לרגל כנגד ברית מועצות וראו בהם כלי עזר חשוב במאבק כנגד הריגול הקומוניסטי. משום כך הנאצים היו מוכנים להתעלם מפקודה של היטלר עצמו שלא לתת ליהודים להיות מעורבים בריגול הנאצי. מדובר בעשרות יהודים "קומוניסטיים" שסיכנו את חייהם כנגד הנאצים ועל ידי המידע המזוייף שסיפקו להם נתנו לנאצים לחוש תחושת ביטחון שגויה לגבי הצלחותיהם ולגבי "חולשתם" של הסובייטים. אותה רשת סוכנים בראשותו של קאודר הכניסה את הנאצים לכמה מלכודות שהביאו לבסוף לתבוסתם הסופית על ידי המידע השגוי ששלחה להם. 70 אחוז מהדיוויזיות הגרמניות הושמדו במלחמה ברוסיה ולרשת של קאודר היה תפקיד מכריע בהצלחה הזאת. קאודר סייע לרוסים בצורה מכרעת להוליך שולל את הגרמנים ועיקר תרומתו באה לידי ביטוי בשלושת הקרבות הגדולים שבהם הובסו הגרמנים ובראשם סטלינגרד שלקאודר היה תפקיד מרכזי ב"הפניית" הנאצים דווקא לעיר לא חשובה זאת. המלכודת השנייה הייתה לשכנע את הנאצים לתקוף בקורסק ששם יחידות הטנקים של היטלר הושמדו בקרב אדיר מימדים על ידי כוחות סובייטיים שחיכו להם במארב. המלכודת השלישית הייתה לשכנע את הנאצים בשנת 1944 שהצבא האדום נמצא על סף ההתמוטטות בזמן שלאמיתו של דבר הסובייטים התכוננו למתקפה המאסיבית ביותר של המלחמה
פרופסור שלמה אהרונסון:
מחבר הספר  "היטלר בעלות הברית והיהודים". על פי מה שמצאתי בארכיונים כמו הארכיון הלאומי האמריקני ששם יש גם מסמכים של הבריטים על הפרשה. יש שם עדות של וולטר שלנברג שהיה למעשה הבוס שלו ושנחקר אחרי המלחמה בידי האמריקנים ודיבר על קאודר, וכן יש שם גם מברקים של קאודר שהוא כתב בתור סוכן והבריטים פענחו ועברתי עליהם. הרושם שלי מקאודר הוא שזה היה יהודי בוגד ומשתף פעולה עם הנאצים. הוא הביא להם לתועלת רבה עד שנודע להיטלר שהוא מעסיק יהודי וכמובן זה הרגיז אותו מאוד ושלנברג  נאלץ למסור אותו למודיעין ההונגרי אבל המשיך להשתמש בו תחת "כיסוי" כסוכן חשאי בהחלט היה לו משקל אבל יהדותו הייתה לרועץ. המברקים של קאודר לנאצים שקראתי הם פשוט קישקושים שאין הדעת סובלת אותם ומתקבל הרושם שגם הבריטים לא לקחו אותם ברצינות בכלל. הנאצים לקחו אותו ברצינות כי הוא אמר להם בדיוק את מה שהם רצו לשמוע. לגבי הקונספציה שלהם. נראה לי שהדרג המדיני שלהם, כבר מראש, החליט מה שהוא רוצה לשמוע והמודיעין שלהם רק נועד לחזק את הקונספציות שלהם וקאודר ככל הנראה הבין טוב מאוד מה בדיוק הם רוצים לשמוע וכיוון בדיוק לנקודות המתאימות ביותר בכל שלב של המלחמה.
אני בספק אם הוא היה סוכן סובייטי כפי שצוין. אם הוא היה סוכן כל כך חשוב וכל כך מוצלח שלהם שממש ניצח עבורם את המלחמה כפי שהוא חושב, כי אז הסובייטים היו מכירים בו. יש להם הרגל לכבד אנשים שהביאו להם תועלת כזאת ולא להשאיר אותו לחקירה אמריקנית. הרוסים יודעים להעריך סוכנים ואם היה כל כך מוצלח היו נותנים לו דרגת קולונל ולא משאירים אותו תלוי באוויר לאחר המלחמה, כפי שקרה.
מישה שאולי – קאודר מת ביולי 1960. לפי כל הסימנים, הוא המשיך להיות סוכן סובייטי גם לאחר המלחמה. השתיקה הסובייטית לגבי רשת "מקס" נובעת מהחשש של חשיפת סוכנים כפולים.
הדיון נותר במחלוקת. מתחייב למצוא מקורות רוסיים שיעידו על טיבו של קאודר.

ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime