אולם התערוכות

אולם התערוכות

התערוכה כוללת:

• אוסף פרחים של בריגדיר קיש, אותם ייבש בין דפי מחברות במהלך שירותו בצפון אפריקה
• צילומים מקוריים שפותחו ממצלמתה של חנה סנש – שמעולם לא זכתה לראותם
• מבחר רפרודוקציות לציוריו של האמן ארתור שיק
• איורים מקוריים של הציירת ציונה תג'ר במהלך שירותה בצבא הבריטי
• איורים מקוריים של לוחם הצבא האדום ארקדי תימור והפרטיזן אלכסנדר בוגן
• יצירות שמן של הצייר קובי לפיד המתארות זירות מלחמה שונות

​מידע על האומנים ויצירותיהם

חנה סנש

חנה סנש, חלוצה ציונית, לוחמת ומשוררת, נולדה ב-17 ביולי 1921 בבודפשט. לאחר שהחליטה לחזק את שורשיה העבריים, ואף למדה את השפה בכוחות עצמה, עלתה לארץ בשנת 1939 לבדה, הצטרפה לקבוצת החלוצות בנהלל ולמדה בבית-ספר חקלאי. בשנת 1941 הצטרפה לקיבוץ שדות-ים יחד עם קבוצת הגרעין המייסד. בשנת 1943, משהגיעו הידיעות הראשונות אודות המתרחש באירופה, התנדבה ליחידת הצנחנים ביחידת המודיעין של הצבא הבריטי ויצאה לשליחות.  במסגרת זו התנדבו כ-250 מתוכם הוכשרו 37 צנחנים ובהם 3 נשים, בדגש על מוצאם והמדינות שנבחרו לפעולה.  12 מהם נפלו בשבי, 7 הוצאו להורג.  ב- 9 ליוני 1944, חצתה את הנהר יחד עם שני פליטים יהודים, נתפסה על ידי סיור של חיילים הונגרים, והועברה לידי הגסטפו. המשדר שנמצא ברשותה הוחרם והעיד על תפקידה. היא נאסרה, עונתה קשות אך לא מסרה שום מידע על חבריה ושולחיה. לאחר ניסיונות לשבור את רוחה הועמדה למשפט ב-7 לנובמבר 1944, ולאחר שנשאה נאום הגנה שניסחה בעצמה, הוצאה להורג בחצר הכלא ההונגרי באשמת בגידה על ידי כיתת יורים, בזקיפות קומה ובעיניים גלויות. בת 23 הייתה. חמשת הצילומים המוצגים, שפותחו ממצלמתה האישית, נחשפים כאן לראשונה ומאפשרים הצצה למראות והנופים ואיך השתקפו בעיניה כשצילמה אותם: מפרץ חיפה, נהלל ממבט מגדל המים, מלון המלך דוד בירושלים עליו מתנוסס דגל בריטניה, רחוב בעיר התחתית של חיפה, וקבוצת בני נוער ליד פסלו של אלכסנדר זייד בכובעי טמבל ובגדי חאקי.

ארתור שיק

ארתור שיק נולד ב- 16 ביוני, 1894 בלודז', למד אומנות בפולין ובצרפת, וביקר גם בארץ ישראל בשנת 1914. כאשר עלה היטלר לשלטון בשנת 1933, ובהמשך בפרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, הוא תקף את המשטר הנאצי בכל דרך אומנותית, ויצר סדרות של קריקטורות סרקסטיות על המנהיגות הנאצית. שיק נתן ביטוי יוצא דופן לגורל העם היהודי בשואה, אך תמיד שילב גם את השתתפותם של יהודים כלוחמים בכל צורה של התנגדות. בציוריו השתדל להעביר מסר של לחימה  בכל אמצעי גרפי ותבע הצהרות ציוריות שבטאו את עמדתו: "היהודים ינצחו"! קום תקום לעם היהודי מדינה ריבונית ועצמאית עם צבא חזק! מוטיבים של רמיסת הסמלים הנאציים לטובת ניצחון הדמוקרטיה, דמויות לוחמים ושילובם של כל העדות והתרבויות בחזית אחת, חוזרים על עצמם במלוא עוצמתם. לאחר קום המדינה אייר את מגילת העצמאות, יצר סדרות של כרזות ציוניות משופעות בסמלי מורשת, כלי נשק, מדי צה"ל ודגלי ישראל. בתערוכה מוצג לקט מיצירותיו בהקשרים אלה, שנתנה לנו הזכות להציגן בחסות האוצר הראשי של ארתור שיק, מר אירווין אונגר (Irvin Ungar), שבקר במוזיאון, וספר על יצירותיו של שיק ומשמעותן.

ציונה תג'ר

ציונה תג’ר נולדה בשנת 1900 ביפו, בת למשפחה שעלתה לארץ מבולגריה בסוף המאה ה-19. ציונה נחשבת לאחת מחלוצות האמנות הישראלית וממניחי היסוד לציור המודרני. למדה באקדמיה לאמנות "בבצלאל" ולאחר מכן למדה בפאריז לצד חשובי האומנים המודרניים כגון פיקאסו ומונה. אהבה לצייר את נופי הארץ ואת אנשיה מכל התרבויות, אבל יותר מכל היא הרבתה לצייר את חבריה והשאירה אוצר פורטרטים של אנשי רוח בני תקופתה, כמו אברהם שלונסקי, ראובן רובין ועוד רבים אחרים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייסו 4 מאחיה לצבא הבריטי, אשר, ברוך, שלום ויוסף. גם ציונה התנדבה לצבא הבריטי כנהגת ב- ATS, ושירתה במצרים עד 1944, על אף היותה אמא לבנה היחיד אברהם כץ-עוז. בשנות שירותה לא הפסיקה לתעד באיורי פחם וברישומים את חוויותיה כחיילת ואת דמותם של החיילות והחיילים בבסיסי הצבא שבהם שירתה. כמה מהציורים המקוריים הללו מוצגים בתערוכה: אוהל חיילת, אוהל מפקדת, חייל ארצישראלי, מחסנאית ב- ATS וצילום נדיר של החיילת ציונה ובנה אברהם באחת החופשות הצבאיות שלה במהלך שירותה.

ארקדי תימור

ארקדי (קצבמן) תימור, נולד בשנת 1919 בעיר האוקראינית דובוסרי. משפחתו נטבחה באכזריות בידי פלוגות גרמנים נאציים, יחד עם שמונה עשר אלף תושבי דובוסרי, ביולי 1941. ארקדי נטל חלק פעיל בצבא הסובייטי במלחמת העולם השנייה ושירת בצבא הרוסי עד 1956. במהלך שירותו במלחמה נפצע חמש פעמים בהגנה על מוסקבה ולנינגרד. לאחר שנים של כליאה בבתי כלא רבים באשמת תעמולה ציונית והשמצת השלטונות, עלה עם רעייתו ובנו לישראל, ב-24 למרס 1960. בשנת 1995 בטקס רב-רושם במוסקבה, קיבל מידי נשיא רוסיה דאז בוריס ילצין את מדלית "אות-ידידות", על תרומתו למאמץ המלחמה הסובייטי ולקשר בין שני העמים. ארקדי היה עורך ראשי של סדרת הספרים "מול האויב הנאצי", עורך הביטאון ברוסית "דבר נכי המלחמה" ומחברם של "חברי לקרב" ופרקים ב"היהודים בצבאות העולם". תימור היה טנקיסט בנשמתו למעלה מ- 60 שנים, שתרם מניסיונו הצבאי לשדרוג הטנקים ולחיל השריון בצה"ל. בנוסף לאלה היה סופר, משורר וצייר. כמה מאיוריו המקוריים הללו מוצגים כאן לפניכם. גודלם המקורי היה לעיתים כגודל בול, או עטיפה של קופסת גפרורים. ארקדי היה שותף לצוות הקמת המוזיאון.

אלכסנדר בוגן

אלכסנדר בוגן (קצנבוגן) נולד בשנת 1916 באסטוניה אך גדל בווילנה, שם למד ציור ופיסול באקדמיה לאמנות וכשסיים המשיך את לימודיו בבית הספר הלאומי הגבוה לאומנויות בפריז. שימש כפרופסור באקדמיה לאמנות בפולין ולאחר עלותו לארץ היה מרצה לאומנות באוניברסיטה העברית. עסק גם באיורים, פיסול ותפאורות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף לארגון הפרטיזנים בגטו ווילנה אך ביולי 1943 ברח ליערות בלארוס. הוא פיקד על כ- 30 פרטיזנים יהודים, הבריח יהודים מהגטו ליערות ואימן אותם ללחימת גרילה נגד הגרמנים. בתקופה זו ובמהלך פעולות הלחימה צייר והנציח את חוויותיו הקשות ביערות. בשנת 1951 עלה לישראל עם אשתו ובנו והקים את מחלקת האמנות בבית הספר ויצו צרפת וכיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל. בשנת 2008 השלים את בניית אנדרטת הפרטיזנים בלטרון. בציוריו הדגיש את פניהם של הלוחמים, הנועזות במבטם, הישיבה בחברותא בהפוגות הלחימה והניסיון לבטא את הלך הרוח שלהם, חלקם מוצגים בתערוכה.

בריגדיר פרדריק הרמן קיש

הבריגדיר פרדריק הרמן קיש נולד ב- 23.8.1888 בהודו. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 , הוצב בחיל המשלוח הבריטי בצרפת ולחם עד דצמבר 1915. בשנת 1922  נבחר להנהלת ההסתדרות הציונית, ובין השנים 1923-1931 כיהן כראש המחלקה המדינית של ההסתדרות הציונית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזר קיש למדים ומונה למפקד יחידות ההנדסה במחוז אלכסנדריה שבמצרים, לקצין הנדסה ראשי של כוח המדבר המערבי, ובהמשך לקצין ההנדסה הראשי של הארמיה השמינית. כשהתקדמו צבאות בעלות הברית, בפיקוד גנרל מונטגומרי לעבר תוניסיה, היה בריגדיר קיש עם הכוחות המתקדמים. בינואר 1943, מצא כ-235 ק"מ דרומית לטריפולי את מחנה הריכוז ג'אדו Giado בו ריכזו הגרמנים את יהודי לוב, במטרה להשמידם. הוא שיחרר את היהודים ממחנה הריכוז, כשהוא הציג את עצמו כלוחם יהודי. זה היה מחנה הריכוז הראשון ששוחרר מידי הגרמנים על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. במהלך הקרבות בתוניס בקרבת העיר גבס ב- 7.4.43, עלה על שני מוקשים שהתפוצצו והרגוהו. הובא למנוחות בבית קברות צבאי בריטי בתוניסיה, סמוך למקום בו נפל, בן  55 היה במותו. השאיר אחריו אישה ושני בנים. בנו מייק היה שותף לצוות ההקמה של המוזיאון ונכדו, יואב קיש, מונה להיות שר החינוך בשנת 2023. בנוסף להיותו מהנדס, לוחם וציוני פטריוט אהב טבע וצמחים, ואוסף הפרחים המיובשים ששימר בשתי מחברותיו הצבאיות מוצג ונחשף כאן לראשונה בתערוכה.

קובי לפיד

קובי לפיד, סגן אלוף (במיל) מג"ד בשריון, לחם בגדוד 79 במלחמת יום הכיפורים, מתמחה בניהול פרויקטים, ובחקירות מודיעין ואבטחה. אך יותר מכל המשימות הנועזות שעמד בהן, הציב לעצמו משימה לצייר ולתעד במכחולו את מלחמות ישראל – ממלחמת העולם השנייה ועד מלחמות לבנון ומבצעים צבאיים אחר כך. מזה עשרות שנים מקדיש קובי את חייו לציור קרבות מלחמת העולם השנייה בכל החזיתות, ומנסה להעביר את עוצמת החוויה בכל מערכה. הוא תרם עשרות ציורים ענקיים למוזיאון וחילק מהם מוצג לפניכם. כל תמונה מייצגת אזור לחימה אחר. קובי מצייר בשמן ומשתדל לתת ביטוי לצבעים העזים של מראות המלחמה, ביבשה באוויר ובים. כמה מציוריו מוצגים כאן לראשונה.