במלחמת העולם השנייה התגייסו אלפים מבני ובנות היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי. שירי התקופה, בטאו את הלך הרוח ועודדו את המתנדבים. מבין המתנדבים לצבא הבריטי, הוקמה הלהקה הצבאית העברית (ראו הרחבה במאמר אודות היחידות העבריות בצבא הבריטי).
בין חבריה היה צבי בן-יוסף, אשר כתב והלחין עם דרורי את "הורה נהלל" ועם פורטוגלי את "הולכים בלילה". הוא אף הלחין את שירו של יצחק יצחק - "כל הדרכים מובילות לרומא" אשר הפך בביצועם של חברי הלהקה - חנה מרון ויוסי ידין, ללהיט של אותה עת.
חבר נוסף בלהקה היה מרדכי זעירא, אשר גם הוא הלחין רבים משירי התקופה, ובהם "שיר הלגיונות" ("צבא, צבא, מה טובו אוהליך"), "הגדודנים","שיר המגן והמרי".
יחד עם יצחק יצחק כתבו והלחינו את "שיר הגדוד הראשון", אשר בטא את חוויותיו של הגדוד הראשון של הבריגדה, היוצא למלחמה:
"נוֹסַעַת רַכֶּבֶת, זוֹחֶלֶת וְנִדְמֶה כִּי אֵין סוֹף לַפַּסִּים. נִטַּלְטֵל בֵּין יֵאוּשׁ לְתוֹחֶלֶת בֶּנְגָּזִי, סוּאֵץ, קָסָסִין.
עוּר הַגְּדוּד הָרִאשׁוֹן, הִכּוֹנָה, הִכּוֹן, לַמַּסָּע הִכּוֹן! בְּרֶנֶן וָשִׁיר עַל לָשׁוֹן דִּגְלֵנוּ עִמָּנוּ נִשָּׂא!
נוֹסַעַת רַכֶּבֶת, זוֹחֶלֶת וְהַלַּיְלָה אָפֵל כְּאִישׁוֹן, אַךְ בָּנַיִךְ, מוֹלֶדֶת, כְּפֶלֶד, כְּסֶלַע הַגְּדוּד הָרִאשׁוֹן! עוּר הַגְּדוּד...
רַק הָלְאָה, קָדִימָה, וְהָלְאָה יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים נֶחֱצֶה. מִנִּי נֶשֶׁר שָׁמַיִם נֵקַלָּה עֵת נֶגֶד אוֹיֵב כִּי נֵצֵא. עוּר הַגְּדוּד...
עֵת פַּעַם נָשׁוּבָה כֻּלָּנוּ לִגְבוּלַיִךְ בְּשִׁיר נִצָּחוֹן תָּאִירִי פָּנַיִךְ אָז לָנוּ, תָּאִירִי לַגְּדוּד הָרִאשׁוֹן! עוּר הַגְּדוּד...
מרדכי זעירא ויצחק יצחק מחברים את שיר הגדוד הראשון בדרך לקהיר 26.2.1944
מרדכי זעירא כתב והלחין את "שיר ההודיה"
"לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלבֶן שְׁקֵדִיָּה, בְּזֹהַר חַמָּתֵך וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִך,
וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה, לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיך.
וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים, וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֵנוּ
וְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִך הַטּוֹבִים, יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.
וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים, צְמֵאִים לְחַמָּתֵך, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִך,
יֻחְזַר לָך אָז הַשיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים, וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִך".
וכן הלחין את שיר הבריגדה היהודית - "שיר החי"ל", אשר נכתב על ידי המשורר יעקב אורלנד.
"דָּמֵנוּ נָהָר וָאֶשֶׁד, בְּרִיתֵנוּ קוֹרֵאת - נָקָם!
נִשְׁבַּעְנוּ, נִשְׁבַּעְנוּ, אַחִים, לַנֶּשֶׁק, אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם.
עֲלִי נָא, עֲלִי, שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי, בְּדַם חֲלָלַיִךְ הַדְלִיקִי-נָא אוֹר!
הֲיִי-נָא, הֲיִי, שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי, בְּפִי חַיָּלַיִךְ מִזְמוֹר.
כִּי אִם אֶת הַבְּרִית נָקִימָה, וְאִם תַּעֲמֹד לָעַד,
אַשְׁרֵי הַיּוֹרִים, הַיּוֹרִים קָדִימָה, אַשְׁרֵי הַנּוֹפְלִים עַל יָד.
וְאוֹר כִּי יִבְקַע מִלַּיִל, וּבֵן כִּי יוּלַד לַדּוֹר,
יוּשַׁר-נָא, יוּשַׁר-נָא לוֹ שִׁיר הַחַיִל,אֲשֶׁר לֹא נָסוֹג אָחוֹר".
אחד מהלהיטים הגדולים של התקופה היה השיר שכתב החייל יחיאל חגיז "צאנה, צאנה, צאנה".
יששכר מירון (מיכרובסקי) אשר אף הוא שירת בגדוד הראשון בפלוגה 2, חיבר להן מנגינה קליטה, אשר פרסמה אותו בצבא, ביישוב, ולימים - ברחבי העולם :
"צֶאנָה! צֶאנָה הַבָּנוֹת וּרְאֶינָה: חַיָּלִים בַּמוֹשָׁבָה! הֵנָּה! הֵנָּה! אַל נָא תִּתְחַבֵּאנָה מִבֶּן חַיִל אִישׁ צָבָא!
אָנוּ, אָנוּ, נֶחְמָדִים כֻּלָּנוּ, כַּפְתּוֹרֵינוּ מַבְרִיקִים. בָּאנוּ, בָּאנוּ, מֶרֶץ רַב אִתָּנוּ, וּבְעֵינֵינוּ אֵשׁ זִיקִים!
צֶאנָה! צֶאנָה הַבָּנוֹת וּרְאֶינָה: חַיָּלִים בָּאִים לָעִיר! הֵנָּה! הֵנָּה! בֹּאנָה הִגָּלֶּינָה! כִּי אִתָּנוּ עֹז וָשִׁיר!
אָנוּ, אָנוּ, אַמִּיצִים כֻּלָּנוּ וּבְחָזֵנוּ לֵב גּוֹעֵש; בָּאנוּ, בָּאנוּ, מֶרֶץ רַב אִתָּנוּ, זֶרֶם, כּוֹחַ, לַהַט אֵשׁ!
גם מתנדבות הישוב התגאו בשירן המנון ה-אי.טי.אס
"חַיָּלוֹת, גֵּאֶה וָרָם לִבֵּנוֹּ מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל נְבֹרַךְ. הַמּוֹלֶדֶת שׁוּב קוֹרֵאת אֵלֵינוּ אָנוּ שׁוּב עוֹלוֹת מֵהַתָּנָ"ךְ.
חַיָּלוֹת, לַפִּידֵנוּ דּוֹלֵק! אִם קוֹדֵר הָעוֹלָם וְשׁוֹתֵק אַתְּ הָרִימִי קוֹלֵךְ! חַיָּלוֹת, לֹא לִבֵּנוּ נָמוֹג, לֹא אֲנַחְנוּ מִדֶּרֶךְ, מִדֶּרֶךְ נִסּוֹג; רַק קָדִימָה נֵלֵך!
שיר האהבה הגרמני הנודע "לילי מרלן" ששמו המקורי היה "העלמה מתחת לפנס", הולחן בידי נורברט שולץ, והיה בימי מלחמת העולם השנייה אהוד על כל החיילים - הגרמנים מחד וצבאות בנות הברית מאידך. השיר זכה לביצוע של השחקנית מרלן דיטריך, ששרה אותו באנגלית ובגרמנית.
מתנדבי הישוב לצבא הבריטי יצרו לו גרסה עברית, שבה לילי "גוירה" לנילי - "נילי שלי".
"רוח סתיו נושבת, פנס רחוב צועק, חיש אל הרכבת כל הגדוד צועד.
זיו עינייך הבהיר מבין אלפי בנות העיר, אני זוכר נילי, אני זוכר נילי.
על יד הבקעה, עת כמוס בסוד, אלה שם עתיקה, הפורחת עוד?
ללחצך עוד אל לבי, אני ברוך מחיל רגלי, רוצה אותך נילי, רוצה אותך נילי.
שמש פז זורחת מעל לאלה, יד אויב פושעת לעולם אותך גדעה,
ובגיא הנחל ההומה, אני עוד שם לך אחכה, בנטות היום נילי, בנטות היום נילי".
עוד שירים פופלריים באותה תקופה:
"זמר הפלוגות" - שנכתב בשנת 1938, לבקשתו של יצחק שדה, ע"י נתן אלתרמן והולחן על ידי דניאל סמבורסקי, לכבודן של פלוגות השדה (הפו"ש), אשר הוקמו במסגרת ארגון "ההגנה" ובאישור הבריטים, במטרה להגן על היישובים העבריים מפני הכנופיות הערביות שתקפו אותם בימי המאורעות.
"מכתב מאמא" - של נתן אלתרמן ושלמה שמולביץ , אשר הולחן על ידי שמואל פרשקו ושלמה שמולביץ.
בעקבות המפגש של אמיר גלבוע, ששירת כנהג בפלוגת התובלה 178 של הבריגדה היהודית, עם ניצולי השואה, והמראה המרטיט של שיירות הפליטים בהם פגש, כתב את השיר "שיר בבוקר בבוקר", המוכר, בסיועו של שלמה ארצי, על פי מילותיו הראשונות, "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת". הממשיל את השינוי שחל בעם היהודי ותקומתו.
על שירי הלוחמים באותה עת, מוזמנים לצפות בהרצאתו של רמי ליטני.